בן חנה ועובדיה, נולד בשנת 1923 בעיר זארו, עיראק ובה חונך בילדותו חינוך ביתי מסורתי. היה לציוני מתוך קריאה בסיפורי התנ"ך. בשנת 1934 בהיותו בן 11 עלה לארץ בדרך "בלתי-חוקית". הוא נעצר על-ידי שלטונות המנדט הבריטי, אך כעבור זמן קצר שוחרר מכלא עכו בשל גילו הרך. מיד עלה לירושלים, הצטרף שם להסתדרות "הנוער העובד" ובאמצעותה נשלח לעבודה. שתים- עשרה שנותיו הבאות עברו עליו בעבודת החייטות. הוא השתתף בפעולות ה"הגנה", בהפגנות נגד "הספר הלבן" ונגד החזרת המעפילים, באימונים ומשמרות, מתוך התלהבות ומסירות-נפש. מיד עם החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות התגייס לשירות פעיל. בלילות שמר בעמדות בשכונות קיצוניות של העיר ובימים עבד כדי להתפרנס.

משה שירת בחטיבת ירושלים ולחם בקרבות בעיר, והשתתף בכיבוש קטמון ובניין "דויד". משה נפל בקרב באבו-טור ביום ט"ז באייר תש"ח (25.5.1948). נקבר בשייח'-באדר א'. הניח אחריו אישה ובת.

ביום כ"ח באלול תש"י (10.9.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.